תיאור
מייצג של עמל ומחול שחוגג את ההיעשות של חלל למקום, היכל, מחסה ומקדש.
הרקדן והאמן ארתור אסטמן מזמין את הקהל להתארח בסטודיו האינטימי שלו ויוצר מולו בזמן אמת,
מבנה מפריטים אקראיים שנאספו מהרחוב ביום המופע. הבניה נעשית ללא תכנון מקדים ומתוך התכוונות
ליצור חיבור וסדר חדש מהחומרים שאסף לסטודיו.