עד בלי די

עבודת מחול חדשה מאת מיכל הרמן

"עד בלי די", עבודת המחול החדשה של מיכל הרמן היא וריאציה נשית הלכודה בתוך מכונת גוף שלא יכולה להפסיק מלפעול ונתונה, בו זמנית, למבט של האחר – החוץ.

תנועת העבודה נעה על צירים של מקום וזמן, פנים-חוץ, אז-עכשיו.

מאפיינים של התקפי חרדה כמו דופק חזק ומהיר, נשימות מהירות ושטוחות, הזעת יתר, רעד של השרירים, אובדן וחוסר שליטה, קרבה ומרחק בו זמניים שימשו  כדימויים בעבודה ועוררו את השאלה – עד כמה ניתן להבחין בין הגוף לבין האחר, בין פנים לבין חוץ.

ב"עד בלי די", מתמזגים העכשיו-פנים (In); הגוף, מכונת התנועה הנצחית (Perpetuum Mobile) עם האז-חוץ; המבט של האחר, התובע את תביעת ההכל, זו שלא ניתן להיענות לה במלואה, זו שאף פעם לא די לה.

עד בלי די – עד אין סוף, אין קץ, או עד שנצליח ליצור וריאציה מוסדרת וממוסגרת ב'עכשיו' בלי להצליח לחדול מלשמר את האובדן של מה שהיה… ודי.
נקודת העצירה אשר מתוכה, אולי, נוצר חדש.

מיכל הרמן מתארת את תהליך היצירה:
מקורה של "עד בלי די" הוא בעבודתי "לילה" מ-2003 שנוצרה עבור פסטיבל הרמת מסך.
הפסנתרן והמלחין רועי בן סירה כתב לעבודה את המוזיקה בשלב מאוחר, בו כמעט הושלמה וניגן במופע על פסנתר כנף שחור כששלוש רקדניות מנסות באומץ להאיר את החושך.
15 שנים אחרי, מנקודת המבט של זמן ה"בדיעבד", חזרתי ליצירה המוזיקלית לפיתול נוסף ויצרתי מתוכה כוריאוגרפיה לדואט עם הרקדנית מור נרדימון.הגוף של
מור ושלי, רשם וזכר. חומרים נשמרו וחדשים נוצרו.
חלקים מן היצירה המוזיקלית המקורית נשמרו, ונכתבו חדשים "עכשוויים" על ידי המוזיקאי והיוצר יוני טל, שמנגן לייב על הבמה באמצעות מחשב, קלידים ואפקטים

קרדיטים:

מופיעים שותפים ליצירה: מור נרדימון, יוני טל, מיכל הרמן

מוזיקה מקורית: יוני טל, רועי בן סירה, תלבושות: נעם צוקר, תאורה: יניר ליברמן

 

לפני המופע יבצעו ענבל זינגר, מוזיקאית וסטאז'רית לרפואה ובן זוגה יוני טל, מוזיקאי ויוצר תיאטרון, קטע מתוך העבודה "הנחיות מקדימות" מופע החוקר את הביטוי הבימתי של החייאה.

מופעים קרובים וכרטיסים

לא נמצאו כרטיסים למופע זה
Top