הקומדיה המטורפת פרדייז מאפשרת לראשונה הצצה חושפת אל אחורי הקלעים של קבוצת קליפה. 60 דקות בגן עדן של תיאטרון פיזי.
לתאריכים ולרכישת כרטיסים אונליין
לפרטים נוספים והזמנת כרטיסים: 03-6879219
ביקורת של צבי גורן אתר "הבמה"
ביקורת של איתן בר יוסף בעכבר העיר .
ביקורת MidnightEast.com
ביקורת לדוברי רוסית באתר סלקום תרבות .
המופע הגרנדיוזי פרדייז, על פי סיפור הבריאה, בוודאי היה סוחף אתכם אל תוך עולם פנטזיה, מופלא וקסום, לו רק יכולתם לצפות בו - אבל אתם יושבים מאחורי הקלעים.
במקום בו המציאות השתלטה על כל דמיון והותירה רק מציצנות פשוטה, תזכו לחוות את רגעי המתח של החלפת תלבושות מהירה, שינוע והפעלת תפאורות מורכבות, שחקנים מתרגשים, משחקי כוחות, חיות של קרטון, יאוש ופורקן, כבלים מאריכים, מאוויים כמוסים וחיים פרטיים ההופכים במהלך הצגה אחת לפארסה של ריאליטי.
פרדייז מספר את סיפורה של קבוצת תיאטרון במהלך הרצת הצגה על סיפור גן העדן. הבימאי הוא אלוהים והוא נשוי לחווה, אדם הוא כוכבן מפונק והנחש שחקן מתחיל. כשפועל הבמה מממש את זממו ומשתלט על אחד התפקידים הבימתיים, חייהם משתבשים לחלוטין אבל ההצגה נמשכת.
תיאטרון קליפה ידוע בעיקר בזכות ההפקות הגדולות שלו, המלאות בדימויים חזותיים עשירים. אך האם הקהל יודע מה קורה מאחורי הקלעים של מופעים אלו? ומה נדרש על מנת להפעיל את מנגנוני הפנטזיה? הרעיון נולד מאחורי הקלעים של אחת ההפקות הללו, בה נדמה כי הפעולות הטכניות המורכבות שמתבצעות מחוץ לבמה, הופכות לכוריאוגרפיה בפני עצמה והיחסים בין השחקנים בקלעים - לדרמה האמיתית.
על הבמה תמצאו את השחקנים מבצעים תפקיד כפול. מצד אחד הם הדמויות המופיעות בהצגה על סיפור הבריאה, שאותה אנחנו רק מדמיינים על ה"במה האמיתית", ומצד שני אנו פוגשים אותם בסביבתם הטבעית, ויכולים לצפות במעשיהם והיחסים שביניהם שלא באור הזרקורים. החיבור בין המופע הפנטסטי, אותו הם משחקים על הבמה המדומה, והריאליזם של התנהגותם מאחורי הקלעים, יחד עם עלילה מותחת ודרמתית, המקבילה לסיפור גן העדן מובילים לאינספור רגעים קומיים.
יצירתם של חברי קבוצת קליפה בשיתוף עם מאשה נמירובסקי
מופיעים: עידית הרמן, דמיטרי טולפנוב, צבי פטרקובסקי, עודד צדוק, יונתן קונדה.
דרמטורגיה: מאשה נמירובסקי
תפאורה: דמיטרי טולפנוב
תלבושות: עידית הרמן
תאורה: אורי מורג
סאונד: יונתן קונדההמצפה עוסק בארכיטיפים של חלומות. אותם חלומות שכולנו חולמים בגרסאות שונות. חלומות שמגדירים את הכמיהה, התשוקה והפחד המשותפים לכל בןאנוש.
הקהל נכנס אל תוך חלל אפל ורך. בהדרגה, דימויים חזותיים עוטפים את המתבונן מכל עבר, חלום על רדיפה בלב יער, חלום של מעוף, באקרובטיקה אווירית מעל לראשי הצופים והחלום על האישה האינסופית.
החלל השחור נושם, נע ומשתנה כמו תיבת קסמים. התפאורה, הדמויות, והחפצים כמעט כולם שחורים. שחור על גבי שחור, מופיעות התמונות הבימתיות מחשיכה מוחלטת לנראות מינימלית ומתעתעות במתבונן בהווייתן המהבהבת.
המופע מציע חוויית צפייה תחושתית וכוללת, בה הצופה חופשי לבחור את נקודת המבט וזוית ההתבוננות במתרחש ונשאר פאסיבי ומוגן בחסות החשיכה. האוירה החלומית, המונעת מתחושת הרוגע הפיזית שבישיבה או השכיבה על מזרנים המכסים את החלל כולו ומהמוסיקה הסוחפת והדימויים הויזואליים, מועצמת מהשימוש המונוכרומטי בצבע השחור, המאפשר ראיה מוגבלת של הדמות או האובייקט ואת היעלמותם והופעתם באופן לא צפוי, מכיוונים שונים בתוך האפילה.
קבוצת תיאטרון קליפה יצרה חמש עבודות תלויות מקום עבור פסטיבל ישראל: מחבואים בככר ספרא (1998), לבירינט בגן הורדים (1999), דאוס אקס מאכינה, בפתיחת הפסטיבל בגן הבוטני (2001), משחק מרכבה, בפתיחת הפסטיבל (2005), ק' במוזיאון אסירי המחתרות (2009). העבודות שנוצרו עבור הפסטיבל היוו אבני דרך משמעותיות בדרך לגיבוש חזונה האומנותי של הקבוצה וליצירתה. המצפה וחווית הצפייה הייחודית שהוא מציע, נוצר בהתאמה לחלל השחור של אולפני טלעד (לשעבר) בתיאטרון ירושלים ועבור חגיגות ה - 50 לפסטיבל ישראל.
יצירה: עידית הרמן, דמיטרי טולפנוב, אורית ברגמן, דניאל בלנגה גובאי