אורפאוס, לפי המיתולוגיה היוונית, היה אבי השירה והמוסיקה. לשמע נגינתו, נרגעו חיות הטרף ואבנים נעתקו ממקומן. כשאשתו האהובה, אורדיקה, הוכשה על ידי נחש ומתה, החליט אורפאוס מוכה היגון לרדת אל השאול ולהחזירה משם. הוא חצה את נהר השבועה והזיכרון ונגינתו ריככה את לבם של שדים ודמויות נוראות: כארון שייט הנשמות, קרברוס כלב השמירה התלת ראשי ולבסוף - אדון השאול עצמו. בתמורה, הותר לו לקחת את אשתו בחזרה אל עולם החיים בשבועה שלא להביט אחורה לעברה בשובם מעולם הצללים.
הוא לא עמד בתנאי.
כעבור זמן, פרוש ונבדל, מצא אורפאוס את מותו בידיהן של נשים אחוזות טירוף שביתרו את גופו.
המופע אורפאוס נע בתוך סיפור המעשה תוך שימוש במוסיקה חיה, מחול, עיצוב במה עתיר דמיון, חפצים ובובות - ללא מילים.
"היוצרים של קליפה הם ממחוללי המהפכה. הם טהורים לנצח" יושיטו אונו Dance Dance Dance, יפן
"שני המופיעים מפעילים אובייקטים באופן מהפנט ובשליטה כמעט להטוטנית...היצירה של תיאטרון קליפה בסצנת אמנות הבמה היפאנית היא פריצת דרך מבריקה" שיגה נובאו, בוטו-ארט, טוקיו
"תיאטרון חזותי במיטבו... מהודק, עשוי היטב, מרשים מאוד" הארץ